סודות החשבונאות הצבאית ורווحي הסכסוך העולמי

הקריאה האוטומטית והמופשטת של זירת הפעולות המשתרעת מהרמה האיראנית ועד לבירות אירופה חושפת כי הצהרות פומביות אינן אלא קליפה חיצונית המסתירה תחתיה דוקטרינות צבאיות והנדסה פיננסית שאת ממדיה מבינים רק המתכננים האסטרטגיים בחדרי המבצעים; כאשר נשיא ארצות הברית מצהיר פומבי על כוונתו לפגוע במתקן המבוצר ג'בל אל-פאס מדרומו של נתנז ומגדיר את תקרת המבצע בעשר דקות בלבד, אין הדבר מהווה פליטת פה פוליטית, אלא יישום אותיות של ממש של טקטיקה מודיעינית המכונה בדוקטרינה הצבאית המודרנית פיתיון קינטי ואלקטרוני. המטרה הנסתרת מאחורי מתן שם לאתר ספציפי זה לפני התקיפה היא להכריח את משמרות המהפכה באיראן להפעיל פרוטוקולי חירום חשאיים, בין אם באמצעות העברת משלוחי אורניום מועשר ברמה גבוהה וצנטריפוגות מתקדמות למקלטים חלופיים דבר החושף את נתיביהם בפני לוויינים תרמיים, או דחיפת המנהיגות בשטח לשבור את דממת האותות וליצור קשרים מוצפנים עם חדרי הבקרה בתוך ההר, מה שמעניק למטוסי הריגול האלקטרוני האמריקאי והישראלי את הקואורדינטות המדויקות של נקודות האוורור, מפתחות החשמל וצומתי התקשורת שבלתי אפשרי לאתר בתנאים רגילים.

ובהתבסס על נתונים מבצעיים אלו, התקיפה האמריקאית-ישראלית הקרובה לאחר סגירת הקלפיות של בחירות האמצע הפכה לבלתי נמנעת מבחינה חשבונאית אלא אם כן טהראן תציג במשא ומתן בדוחה וויתור הכולל מסירת מאגרה הגרעיני, תנאי שהדוקטרינה הביטחונית באיראן מסווגת כהתאבדות של המשטר. אולם הנסתרות ההנדסיות מאשרות שהתקיפה המצופה לא תהיה פשיטת הרס מסורתית; אלו הבקיאים במדעי החימוש הגאולוגי יודעים שמתקן ג'בל אל-פאס חצוב בעומק הנע בין שמונים למאה מטרים מתחת לסלע גרניט קשיח, מה שהופך אותו לעמיד אפילו בפני פצצות חודרות בונקרים אמריקאיות מדגם GBU-57 אם יוטלו בנפרד. לכן פעולת עשר הדקות עליה הצביע הפנטגון מתבססת על דוקטרינת הקבורה האסטרטגית ושיתוק האיברים, ומבוססת על הטלה סימcronית ועוקבת של פצצות חודרות ביצורים באמצעות מפציצי חמקן B-2 באותו פקק גאוגרפי כדי לסתום את כניסות המנהרות ולהרוס את בארות האוורור, במקביל למתקפה סייברטטית ואלקטרומגנטית ישראלית המפוצצת את תחנות הקירור והחשמל מבطن, כדי להפוך את ההר לארון קבורה סלעי סגור הקובר את תוכנית הגרעין האיראנית חיים ללא צורך לפרוץ לחדר המרכזי או להיקלع לפלישה קרקעית.

ומעגל סודות צבאיים אלו הושלם על ידי הוספת הממד המסוכן ביותר שמעגלי הפנטגון שומרים בסוד, והוא הדילמה של שחיקת המאגר האסטרטגי של טילי יירוט; בחשבונות המלחמות המודרניות הכוח אינו נמדד רק במספר המפציצים בלבד, אלא במשוואת העלות והזמן הדרושים להחלפת התחמושת ההגנתית. כל מטл של טילים בליסטיים או כטב"מים מתאבדים שמשגרים איראן ובנות בריתה מכריח את הכוחות האמריקאיים והישראליים לצרוך טילי יירוט ממערכות תאד, פטריוט וחץ שעלות כל אחד מהם מגיעה למיליוני דולרים, בעוד שקווי הייצור במפעל השריון האמריקאי זקוקים לכ-שנתיים כדי להחליף את מה שנצרך בליל הפצצה אחד. פער לוגיסטי קריטי זה אומר שהארכת העימות או הליכה לעבר תקיפת ג'בל אל-פאס תעמיד את צבא ארה"ב מול סיוט החשיפה של מאגרו ההגנתי המוקצה לזירת האוקיינוס השקט ומצר טייוואן, לכך נוסף הממד הטכנולוגי הקשור למלחמת עיוורון מסלולית; שכן דוחות המודיעין הצבאי מצביעים על פריסת מערכות מלחמה אלקטרונית ולייזר מתקדמות ברמה האיראנית המתוכננות לחולל הפרעה אלקטרומגנטית המעוורת את לווייני הצילום המכ"מי ומטה את אותות הניווט החללי במהלך חלון עשר הדקות שנקבע לתקיפה האמריקאית, דבר ההופך את הניתוח הכירורגי להרפתקה בעלת תוצאות לא בטוחות.

באשר לשאלה המהותית סביב היסחפות העולם לעבר מלחמה עולמית שלישית, החשבונות האסטרטגיים שוללים את פרוץ מלחמת צבאות קלאסית, ומאשרים במקום זאת את כניסתו של העולם בפועל לשלב המלחמה ההיברידית הכוללת המכוונת לעורקי החיים הבלתי צבאיים; איראן מבינה שהסגירה המלאה של מצר הורמוז באמצעות מוקשים ימיים היא טעות אסטרטגית קטלנית כיוון שהיא תחנק את הקונה הסיני המהווה את הריאה הכלכלית היחידה של טהראן, ולכן הנהגת הצבא האיראני תכננה תוכנית הרתעה חלופית המבוססת על פגיעה סלקטיבית נסתרת. בשעות שלאחר פגיעת ג'בל אל-פאס, איראן לא תישגר את טילים באופן אקראי, אלא תפעיל בנק יעדים המתמקד בכבלים הימיים של סיבי אופטיקה המקשרים בין נתוני המזרח והמערב בים האדום ובמפרץ הפרסי, ומרכזי נתונים אזוריים מרכזיים, ותחנות התפלת מים, במקביל להפעלת טקטיקת מוקשים אקουσטיים חכמים וצוללות לא-מאוששות אורבות בקרקעית הים, המתוכנתות באמצעות אלגוריתמים אקουσטיים כדי להבחין בחתימת המנועים של מיכליות המבוטחות אצל חברות מערביות ולפגוע בהן אך ורק מבלי לפגוע במיכליות הנפט המופנות לאסיה, מה שמסביר את התקיפה המסתורית האחרונה על מכלית הגז הקטارية כניסוי כיול שדה לבדוק את מהירות תגובת הציים המערביים לפני שעת אפס.

וכאן מתגלה המעגל הנסתר המחבר בין חדרי המבצעים הצבאיים במזרח התיכון לקריסת השווקים הפיננסיים והתפוצצות הרחוב האירופאי; המשקיף הרגיל עומד חסר אונים מול הסתרת פרדוקס ירידת מחירי הזהב כדי להתייצב סביב ארבעה אלף ומאה ושבעה עשר דולר לאונקיה במקביל להכאת תופי המלחמה והזינוק של מחירי נפט ברנט מעל מאה ושבעה עשר דולר והגעת תשואות האג"ח האמריקאי ל-חמישה אחוזים. עם זאת, רזי ההנדסה הפיננסית חושפים כי עליית עלות האנרגיה ומשבר הסيزל החד יצרו בהלה אינפלציונית שהובילה לגל מכירות אכזרי בשוק האג"ח העולמי, דבר שגרם למחסור מיידי בנזילות מזומנים והפעלת קריאות מרווח כיסוי בקרנות ריבוניות ובבנקים הגדולים, עניין שאילץ מוסדות אלו לחסל ולמכור את נכסיהם המרוויחים בעלי נזילות גבוהה ובראשם הזהב, כדי להשיג את הדולר האמריקאי הדרוש לכיסוי חובות ומימון רכישת אנרגיה יקרה; ירידת הזהב כאן אינה אינדיקציה לשלום, אלא היא סימפטום מכני של משבר נזילות עולמי חונק הבולע הון ודוחה אותו לברוח לעבר הדולר על חשבון מטבעות וכלכלות אחרות.

ומתוך רחמים של אנרכיה מחושבת זו והפרעות סוערות, עולה מפת המוטבים הגדולים המנהלים את המשבר או קוטפים את פירותיו בשקט ובמכניקה קרה, ובראשם הקרטל הפיננסי, הצבאי והאנרגטי בתוך ארצות הברית עצמה, המשיג רווחים היסטוריים על חשבון בעל הברית האירופאי המהווה את האגף הרך של המערכת המערבית; ההפרעות בצרפת, איטליה, בלגיה, אוסטריה, פורטוגל ואלבניה, ומה שנלווה אליהן מהצתת בניין עיריית לימוז' ושביתות איגודים וחזרת האפודות הצהובות תחת עול אינфלואנס אנרגטי שהגיע ל-תשעה עשר אחוזים וגירעון תקציבי קטלני, אינן רק מחאות מחיה חולפות, אלא הן התוצאה הבלתי נמנעת של מלחמת התשה פיננסית שגרמה למה שידוע אסטרטגית כתהליך התיעוש מחדש של היבשת האירופאית. עליית מחירי הגז, הסולר והחשמל במקביל לשריפות הערים דוחפת את ענקי התעשייה הכבדה, הפטרוכימיה והרכב בגרמניה, צרפת ואיטליה לסגור את מפעליהם ולהגר עם הון וטכנולוגיות לעבר השוק האמריקאי כדי ליהנות מאנרגיה זולה וביטחון גאוגרפי, בזמן שוושינגטון גורפת טריליוני דולרים ממכירת גז טבעי נוזלי לאירופה במחירים כפולים, ומחוזי חימוש דחופים, ומזרימת נזילות עולמית הנמלטת לעבר האג"ח והדולר האמריקאי.

ועל הגדה הנגדית של העולם, רוסיה יוצאת כמנצחת הגיאופוליטית והכלכלית הישירה מבלי לירות כדור אחד במימי המפרץ הפרסי; זינוק מחירי הנפט והנטייה שלהם לבחון את מחסום מאה וארבעים דולר לחבית עם כניסת עונת החודשים הקרים מזרימה מיליארדים נוספים לקופת הקרמלין, מה שמבטל לחלוטין את השפעות הסנקציות המערביות ומממן את הפעולות הצבאיות הרוסיות בעודף פיננסי נוח. והחשוב מכל הוא שהעברת סוללות ההגנה האווירית והתחמושת החכמה של וושינגטון לעבר המזרח התיכון כדי להגן על ישראל והבסיסים האמריקאיים השאירה את שמי אוקראינה חשופים, בזמן שההתקוממויות החברתיות בפריז, בריסל, מילאנו ווינה מובילות לערעור ושחיקת הממשלות האירופאיות הקשוחות נגד מוסקבה, מה שסולל את הדרך לנפילת קואליציות שלטוניות ועליית כוחות פוליטיים אירופאיים חדשים שימצאו עצמם מחויבים לנהל משא ומתן עם רוסיה כדי לפתוח מחדש את צינורות הגז, ואפילו לשבור את המצור האמריקאי על ידי פתיחת ערוצי משא ומתן חשאיים ועצמאיים עם טהראן כדי להבטיח את זרימת האנרגיה בבריחה מהתמוטטות כלכלית וחברתית כוללת.

באשר למנצח האסטרטגי העמוק ביותר בטווח הארוך זו סין, העוקבת אחר שקיעתה המחודשת של ארצות הברית בחולות הטובעניים של המזרח התיכון בסיפוק רב; כל נושאת מטוסים אמריקאית, כל דולר וכל מאמץ מודיעיני הנשחק בעימות מול איראן הוא הפחתה ישירה מיכולתה של וושינגטון ליישם את אסטרטגיית הכתר בים התיכון הדרומי וטייוואן, מה שמעניק לבייג'ינג חלון זמן זהב המתרחב ל-עשור שלם להשלמת עליונותה הצבאית והטכנולוגית. ולצד קבלתה המתמשכת של נפט איראני ורוסי בהנחות גדולות והסדרתו ביואן הסיני מחוץ למערכת סוויפט, קרנות ההשקעות הסיניות מנצלות את מצב המיתון האינפלציוני ומחסור הנזילות באירופה לרכישה שקטה של נכסים וחברות טכנולוגיה ונמלים אירופאיים הסובלים מסכנת פשיטת רגל, וכמו כן בולטות ברשימת המנצחים המדינות הבעלים של המעברים היבשתיים וקווי הצינור החלופיים העוקפים את מצר הורמוז, וקרנות העושר הריבוניות הגדולות המחזיקות בנזילות מזומנים ומתכוננות לבלוע נכסים עולמיים במשבר במחירי מציאה, כדי שיתברר במסקנה הסופית שהבא בתור אינו מלחמה עולמית מסורתית בתותחים וטנקים, אלא פעולה כירורגית כפויה לחלוקה מחדש של עושר וכוח בעולם באמצעות מלחמות אלגוריתמים וחנק שרשראות האספקה, שבה הברית המערבית מתפרקת בהדרגה מבפנים והיבשת האירופאית יוצאת ממנה פצועה ומרוקנת ממדינת הרווחה, בזמן שוושינגטון, מוסקבה ובייג'ינג מחלקות ביניהן את שלל הסדר הבינלאומי החדש מעל חורבות המשברים.