פלטפורמות חדשותיות ואפליקציות צבירת חדשות, בראשן אפליקציות נבצ, תוך התבססות על ערוצי תקשורת ובהם יורוניוז, הפצו ידיעות המעידות על הכנות אמריקאיות וישראליות מתקדמות להנחתת מכה צבאית מכרעת נגד איראן, ודיברו על תוכנית צבאית שחשף דונלד טראמפ המבוצעת בתוך עשר דקות בהמתנה לשעת האפס. בבדיקת מקורו של נרטיב זה והשוואתו לדיווחים מהמקורות הרשמיים וסוכנויות הידיעות הבינלאומיות, מתברר כי הידיעות נכללות במסגרת תופעת הכותרות המרעישות והוצאת ההקשרים מהם לצורכי משיכת תשומת לב תקשורתית; שכן מהפנטגון, מהפיקוד הישראלי ואפילו מהצהרותיו הישירות של טראמפ לא יצאה שום הודעה עדכנית על "תוכנית צבאית לעשר דקות" המכוונת נגד טהראן. המעקב ההיסטורי אחר מקור ביטוי זה מגלה כי מדובר במיחזור ובעיוות של אירוע מפורסם מתאריך יוני 2019, כאשר טראמפ הצהיר בתקופת נשיאותו כי עצר תקיפה צבאית קרבה נגד יעדים איראניים עשר דקות בלבד לפני מועד ביצועה כדי למנוע אבדות בנפש שאינן פרופורציונליות לאחר שאיראן הפילה מזל"ט אמריקאי, הצהרה שחודשה לאחר מכן יחד עם הצהרותיו במערכת הבחירות שבהן ביקר את ממשלו של ג'ו ביידן וטען ליכולתו לסיים סכסוכים במהירות ובנחרצות, מה שדחף פלטפורמות מסוימות לנסח תרחיש זה כאילו מדובר בתוכנית סודית המוסכמת עם תל אביב.
באשר למישור המדיני והשטחי, ההדלפות הללו מסתירות מאחוריהן רקעים עמוקים יותר החורגים מהשטחיות של קידום מכירות, שכן וושינגטון, תל אביב וטהראן מנהלות מלחמה פסיכולוגית ומודיעינית מורכבת ביותר שההדלפות המטעות מהוות את אחד הכלים המרכזיים שבה. מסתורי איומים אלו מתרכזים בלחץ המתמשך על איראן כדי להרתיע אותה מפיתוח יכולותיה הגרעיניות או מהרחבת מעגל העימות האזורי, בנוסף לשימוש של תל אביב בקלף האיומים במלחמה כקלף מיקוח וללחץ על מקבל ההחלטות בבית הלבן להשגת תמיכה חימושית איכותית וערובות ביטחוניות מקיפות, במיוחד בשלבים הרגישים שלאחר הבחירות באמריקה ותקופות מעבר השלטון. מחקרים צבאיים מטעם מכוני מחקר בינלאומיים מאשרים כי פגיעה במתקנים מבוצרים בעומק איראן אינה ניתנת לצמצום לפעולות בזק בעלות השפעה מכרעת בדקות ספורות, אלא דורשת מעטפת לוגיסטית מורכבת, מטוסי תדלוק אווירי ופצצות חודרות בונקרים שאין ברשות אף גורם מלבד הארсенал האמריקאי, מה שמטיל מגבלות קפדניות המונעות מישראל לקבל החלטות חד-צדדיות ללא תיאום הדוק עם הפיקוד המרכזי של ארצות הברית. לפיכך, המצב הנוכחי, הרחק מרעש ההפחדה הדיגיטלי, נותר כפוף לחישובי הררתעה הדדית ולחששות מפני התפרצות מלחמה אזורית כוללת שאף צד אינו מעדיף, תוך שמירה על האפשרות לתקיפות שקולות ומצומצמות הכפופות לאיזונים שלאחר קרבות הבחירות ולתוצאות ערוצי הדיפלומטיה החשאית.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!