העוקב הנבון אחר הנוף התקשורתי בצפון אפריקה אינו זקוק למאמץ רב כדי להבין שמערכת התעמולה האלג'יראית, על זרועותיה הדיגיטליות והמודפסות השונות דוגמת הפלטפורמות "אוראס", "בלדי אינפו", "דזאיר טופ", "אלג'יריה מובאשר" ו"הרשת האלג'יראית לחדשות", שיעבדה את קיומה המקצועي ואת הדוקטרינה המערכתית שלה למטרה אחת ויחידה: פגיעה בממלכה המרוקאית מסביב לשעון. בעוד התקשורת המרוקאית עסוקה בליווי מיזמי הפיתוח הגדולים ובמיצובה האסטרטגי של הממלכה ביבשת ובעולם, אתרים אלו בחרו, בהנחיה ישירה מצד שליטי ארמון אל-מוראדיה, לעסוק בשקר שיטתי ולהפוך את מרוקו לנושא החדשותי היחיד שלהם כדי לחפות על המשברים המבניים החונקים את המשטר האלג'יראי. התנהגות תעמולتית זו מתב отриמה במיטב צורות השלכה הפוליטית והפציכולוגית; שכן פלטפורמות אלו נלחמות בעקשנות לשווק את תזת הפרדת הכוחות הגוססת על ידי ניפוח תמונות תעמולה במסדרונות האו"ם או המצאת מהומות פיקטיביות כדי לשבש את טיוטות ההחלטות של מועצת הביטחון של האו"ם, במקביל לנסיונותיהם הנואשים להדביק למרוקו את האשמת ייצוא הסמים לאירופה באמצעות קידום סלקטיבי של מעצרים שגרתיים בספרד, תוך התעלמות מכוונת מכך שהעובדות הגיאוגרפיות והביטחוניות המאומתות בעולם מעמידות את המשטר הצבאי האלג'יראי בלב רשת הברחת הסמים הקשים והרעלים הכימיים הגדולה ביותר ביבשת באגן הים התיכון ובאפריקה.
פתיחת התיקים המתועדים במוסדות הבינלאומיים, ובראשם דוחות משרד האו"ם למלחמה בסמים ובפְּשָׁע (UNODC), המרכז האירופי לניטור סמים והתמכרות (EMCDDA), וכן ארכיונים של סוכנות האכיפה האמריקאית (DEA) ויוזמת "גלובל אינישיאטיב" למלחמה בפשיעה המאורגנת חוצת הגבולות, חושפת את השקר של הנרטיב האלג'יראי וחושפת באופן מוחשי שטונות של סמים קשים חוצים מדי יום דרך אזור הסאהל האפריקאי ומדינות שמדרום לסהרה, ובמיוחד דרך מה שמכונה מבחינה ביטחונית "כביש מהיר מס' 10" (Highway 10) המשתרע מחופי מפרץ גינאה לעומק מדבר סהרה. דוחות מודיעיניים ועובדות שטח, הנתמכים במחקריו של קרימינולוג צרפתי זבייה בوفרון ובדוחות "המרכז האירופי למודיעין אסטרטגי וביטחוני" (ESISC) בבריסל, מאשרים שקרטלי הקוקאין הגדולים בקולומביה ובמקסיקו, ובראשם קרטל "סינלואה", קרטל "חאליסקו הדור החדש" ורשתות "קלאן דל גולפו", לא היו מצליחים לבסס את בסיסיהם הלוגיסטיים במערב אפריקה ובסאהל אלמלא קיומן של הבנות ישירות ועסקאות אישיות עם צמרת ההנהגה הצבאית באלג'יריה, ובמיוחד רמטכ"ל הצבא סעיד צענגריחה והמעגל המצומצם של גנרלים השולטים במעברי הגבול ובחזיתות הימיות. הארכיון הבינלאומי עדיין שומר עובדות מרעישות החושפות שותפות זו, החל משערוריית מטוס "איר קוקאין" המפורסם באזור "טארקינת" בצפון מאלי, דרך מעצרו של הברון "עומר א-סחראوي" ופירוק רשתות "הסולטאן ולד באדי" שחשפו את הקשר המרחבי בין המבריחים הגדולים לבין שומרי המעابרים בדרום אלג'יריה, וכלה בשערוריית תפיסת למעלה מ-701 קילוגרם של קוקאין גולמי בנמל אוראן, פרשה שנודעה תקשורתית כתיק "כמאל אל-בوشی" וזעזעה את יסודות המדינה האלג'יראית לאחר שחקירות ראשוניות נגעו בשמות בולטים במוסדות הצבא והביטחון לפני שטשטשו את עקבותיהם במהירות.
מעורבות שיטתית זו אינה נעצרת בגבולות אבטחת צירי הקוקאין חוצי היבשות, אלא מתרחשת לניהול מלחמה כימי מלוכלך המכוון נגד הביטחון החברתי המרוקאי והאזורי באמצעות ייצור והברחה של מיליוני כדורים פסיכואקטיביים, המוכרים עממית כ"קורקופי", תרופות "ליריקה" (Pregabalin) ונגזרות "אקסטזי", הזורמים בפיקוח ישיר של יחידות צבא אלג'יראיות המוצבות לאורך רצועת הגבול המזרחית של הממלכה. היקף המשלוחים העצום של חומרים פסיכואקטיביים ששירותי הביטחון המרוקאיים מסכלים את ניסיונות כניסתם כמעט מדי יום מוכיח כי אין מדובר בכנופיות הברחה מבודדות, אלא בדוקטרינה רשמית בראשות אגף צענגריחה להטביע את האזור ברעלים; זהו תיק פלילי מלא המצדיק פתיחת חקירה ביטחונית עצמאית והגונה, הרחק משיקולים פוליטיים, כדי לחשוף את האמת הבוהקת בפני דעת הקהל העולמית ולהביא לאור את רשימת השמות המלאה של הגנרלים, המתווכים וחשבונות הבנק הזרים המנהלים כלכלה שחורה זו.
בלב הנדסת פשע חוצת גבולות זו, חזית "פוליסאריו" הבדלנית ממלאת תפקיד של מיליציה חמושה וכלי לוגיסטי פונקציונלי המופקד על הגנה ואבטחה של שיירות הסמים של צענגריחה ביבשה דרך נתיבי המדבר הקשים של סהרה, דבר שתועד על ידי דוחות "קרן קרנגי לשלום בינלאומי" ותחקירים פרלמנטריים וביטחוניים אירופיים שהזהירו שוב ושוב מפני המעבר האורגני של חברי פוליסאריו לפעול כ"שומרי שיירות" לטובת קרטלי ההברחה. נתיבים יבשתיים אלו המאובטחים צבאית מתחילים בנקודות הפריקה במפרץ גינאה, חוצים את אדמת ניז'ר דרך ציר "אגדז", נכנסים לשטח מאלי ועוברים דרך משולש "גאו", "קידאל" ו"טאודני" בחבל אזוואד, ומשם דרך ציר "טומבוקטו - ביר" ומעבר "אין חליל" ו"בורג' בﺎჯִי مختار" הנתון לשליטה צבאית אלג'יראית, עד למחנות טינדوف המשמשים בסיס אחורי לאחסון והפצה מחדש, במקביל לקו "מעבר סלבדור" האסטרטגי בצומת הגבולות של אלג'יריה, ניז'ר ולוביה. מבסיסים אחוריים אלו בטינדوف ובנתיבי המדבר הסמוכים לצפון מאוריטניה, טונות מובטחות מועברות לעבר החזיתות הימיות באוקיינוס האטלנטי ובים התיכון כדי להיות מוברחות דרך ספינות דיג מוסבות וסירות מהירות עם זרימה גבוהה לכיוון החופים האירופיים, ובמיוחד חופי "אלגארבה" והנמל "סיניש" וליסבון בפורטוגל, וכן מפרץ קדיז, חופי גליציה והאיים הקנריים בספרד.
מתוך הבנה של מערכת המודיעין האלג'יראית את היקף המיליארדים המצטברים מהכנסות הברחה אלו, ובמטרה לחדור למרקם הכלכלי והביטחוני המרוקאי, קבוצות אלג'יראיות מכוונות פנו לשיטת מלחמה היברידית באמצעות הקמת חברות קש וחזיתות מסחריות חוצות גבולות, הנתמכות ברשת מודיעינית מורכבת המאמצת ערים ונמלים ספציפיים כמו אליקנטה, ולנסיה ואלגזיראס בספרד, ופורטו וליסבון בפורטוגל, כבסיסים אחוריים לניהול פעולותיה ולהסוואת תנועותיה הפיננסיות. תאים מודיעיניים אלו, המוסווים בגלימת משקיעים זרים, ניסו ליצור קשרים חשודים ולערוך שותפויות מסחריות עם גורמים וקבלנים מרוקאיים במסווה של פעילויות אזרחיות שחזותן היא סחר חילופין וייצוא ויבוא של סחורות מסוימות כמו בדים, טקסטיל, מוצרי קרמיקה ומכשירים אלקטרוניים, בעוד שמהותן היא הלבנת הון מסמים ויצירת אפיקים לוגיסטיים להסתננות ובניית רשתות ריגול בתוך שטח מרוקו. עם זאת, הערנות הגבוהה של האזרחים והפעילים הכלכליים המרוקאיים, המגובה בערנות מוקדמת של המוסדות הביטחוניים והמודיעיניים המרוקאיים שצברו ניסיון עולמי הידוע ביעילותו بפירוק רשתות מורכבות, הצליחה לזהות תנועות חשודות אלו מצעדיהן הראשונים, וחשפה את החוטים הסודיים המקשרים את אותן חברות קש בחצי האי האיברי לחדרי המבצעים באלג'יר, דבר ששיבש את חישובי הגנרלים של אל-מוראדיה והטיל את תוכניותיהם למים, כך שהצעקות התקשורתיות היומיות באתרי האינטרנט האלג'יראיים נותרו רק הד לכשלון של משטר שנכשל בשטח הדיפלומטי, ועניינו נחשף בנתיבי הסאהל והמדבר
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!