כאשר שירותי הביטחון הרשמיים מעבר לגבול מחליטים להציג לעולם עלילה הראויה לסרטים אילמים, הם אינם מסתפקים בטוויית חוטים אבסורדיים; הם מספקים דווח מודיעיני מוזר בלבד, המגלה את פרטיה של "אפוס ביטחוני" חסר תקדים. המנהל הכללי לביטחון לאומי פרסם אפוא הודעה לפיה פירק רשת פלילית בינלאומית מסוכנת המורכבת משישים ואחד אזרחים מרוקאים, שלכאורה עמדו לבצע "מעשי חבלה" ולפגוע בסדר הציבורי באוראן. לפי הגרסה הרשמית, שהופצה בשלווה על ידי סוכנויות הידיעות והתקשורת האלג'ירית, תא "טרנס-יבשתי" זה נקט במסלול לוגיסטי מדהים למדי: החברי נסעו בטיסה ממרוקו לתוניסיה בהעדר טיסות ישירות, לאחר מכן הסתננו דרך היבשה דרך השבילים המחוספסים ויערות הגבול של אזור "אל קאלה", כדי להגיע למערב המדינה, חמושים בכבדות ב"ארסנל הרסני" המורכב מטלפונים סלולריים, דרכונים, מכוניות בעלות לוחיות רישוי מקומיות וסירות גומי מסוג "זודיאק", מבלי לשכוח לקחת איתם נשים וגברים כדי להטעות את שירותי המודיעין. במקום להיות כפופים לחבר שופטים קולנועי כדי לזכות באוסקר לקומדיה שחורה, מסكارדה זו ראתה את החשודים מופנים אל הקוטב הפלילי המתמחה, מה שמדגים באיזו קלות הנרע הרישמי מסתיר באבסורד את חוסר האונים של המציאות.
מהימנות המוצגים והחבלה בעקרונות הבסיסיים של המודיעין:
מנקודת מבטם של כללים מבצעיים ויסודות עבודת המודיעין החשאי, "גרסה רשמית" זו קורסת מעצמה ודורסת את הכללים הבסיסיים ביותר של תכנון צבאי וחשאי. המכשול הראשון טמון במונח המעורפל והסדוק של ההאשמה: הרשויות הסתפקו בנוסחה האלסטית של "ביצוע מעשי חבלה" מבלי להעז לפרט את אופיים! במשפט פלילי ובמדע ביטחוני, חבלה דורשת הגדרה מדויקת: האם מדובר במזימה נגד בניינים ריבוניים? התקפות נשק חם על תשתיות? מהומות ושריפות? או ריגול סייבר? עצם השמירה על האשמה מעורפל כה בוגדת בהיעדרם המוחלט של ראיות חומריות ומאשרת ששירותי הביטחון לא מצאו לא חומר נפץ כלשהו, לא מרעום כלשהו, ולא מפת תשתית חיונית כלשהי לצרף לתיק!
באשר לאמצעי הביצוע, כל פעולת הסתננות שמטרתה "חבלה" כפופה לפרוטוקולים קפדניים של אבטחת מבצעים ואבטחת תקשורת, שבהם תאים חשאיים פונים למסופים מוצפנים או לטלפונים לוויניים כדי למנוע איתור מיקום. עם זאת, מה שהוצג על שולחנות החוקרים מסתכם בסלולריים אישיים רגילים, המשמשים כ"משואות מעקב דיגיטלי" אמיתיות החושפות באופן מיידי את מיקומם של מחזיקיהם!
הבלתי אפשרי הלוגיסטי וטביעת הרגל הדיגיטלית (מכת החסד לתסריט):
העלילה קורסת עוד יותר כאשר מעמתים את מעקב השטח והמטא-דאטה הגיאוגרפי עם המסלול שנטען שננקט: הטענה שקבוצה זו עברה למעלה מ-1000 קילומטרים בדרך, מיערות "אל קאלה" שבקצה המזרחי ועד "אוראן" שבקצה המערבי, מלווה בנשים ובאנשים חסרי מסמכי שהייה סדירים, מאתגרת את המציאות הביטחונית האלג'ירית, המאופיינת בצפיפות נקודות הביקורת ומחסומי הז'נדרמריה הלאומית לאורך צירי הכבישים והכבישים המהירים. חציית מדינה שלמה לאורכה ולרוחבה מבלי לעצור אדם אחד מערערת את יעילות מערכת הביטחון הפנימית או מאירה אמת בלתי מתפשרת: החשודים כבר נמצאו מקומית ובאופן טבעי באוראן, ופשוט קובצו שם יחד!
יתרה מכך, האבסורד של הבימוי מתפוצץ באור יום בניהול הנזילות הפיננסיות: המוצגים חשפו סכומים בדירהאם מרוקאי וכמה אירו, בעוד שיסודות הכיסוי הפיננסי לכל תא מחייבים שנסיעותיו ימומנו או בדינר אלג'ירי כדי לבצע רכישות מקומיות מבלי לעורר חשד, או במטבעות קריפטוגרפיים או במקלטי מס עקיפים. להציג בגאווה "דירהאם מרוקאי" בשטח אלג'ירי למשימת "חבלה" מעיד על חוסר כשירות מבצעי שאינו קיים מחוץ לדמיונו של הבמאי, או על הוכחה ברורה לכך שהחשודים הם סתם אנשים פשוטים בעלי זהויות ופעילויות שטרם נקבעו, המטיילים עם חסכונותיהם האישיים וכיסיהם מלאים במטבע ארץ מוצאם! ההיעדר המוחלט של חומרי נפץ, כלי נשק או תוכניות בתפיסות, המצומצמות לסירות "זודיאק" פשוטות המיועדות לרשתות הגירה בלתי חפויות (הראג), הופך מוצגים אלה לעדות מוחצת על חפותם של הנאשמים ושבירותו של הרומן של המשטר.
תסריט הקיבוץ וקריסת קריטריוני גיוס אנושי:
אפילו בעקרונות ניהול המקורות האנושיים ותאים רדומים, פעולות מודיעין בסיכון גבוה דורשות בחירה של אלמנטים מאומנים צבאית, בעלי עמידות גבוהה בפני לחץ, ומבודדים לחלוטין מהסביבה האזרחית או המשפחתית הרגילה. באשר לשילוב בתוך מה שמכונה "תא חתרני טרנס-יבשתי" של תערובת מגוונת של אנשים צנועים שרקע מקצועי טרם הובהר, ואפילו נשים שפניהן מבטאות מצוקה והלם מול עוול זה, הדבר מהווה הפרה בוטה של העקרונות הבסיסיים של המדעים הביטחוניים. שירותי המודיעין אינם זורקים אזרחים ומשפחות ללא פרופילים מוגדרים למשימות חתרניות בפנים חשופות וללא שום חימוש, אפילו לא סכין מטבח, מה שמאשר שמדובר בפפעולת "סריקה ומיזוג" של אנשים ומהגרים בלתי חוקיים שנעצרו בפשיטות, שאליהם נתפר תיק מסועף כדי לשנות את שמו של הכל ל"מזימה גדולה".
הנדסת ההסחה ותזמון המתחים האזוריים:
הסנסציה התקשורתית המלווה את ההודעה הרשמית אינה קשורה למקריות או למחדל ביטחוני בלתי מחושב. ספרי הלימוד לניהול משברים של משטרים אוטוריטריים דוגלים בשיטת "ייצור סכנה חיצונית מיידית" בכל פעם שישנה החמרה בלחצים החברתיים והכלכליים ובמחאה העממית. בזמן שהשווקים המקומיים סובלים מתורים אינסופיים המשתרעים על פני מאות מטרים כדי לרכוש מוצרים חיוניים (חלב, שמן, קמח/סולת) שלא לדבר על הפסקות מים חוזרות ונשניות במחוזות שלמים, המשטר מעדיף למקד את תשומת הלב ולגייס את האומה סביב "אויב חיצוני מלאכותי" המאיין על האומה והריבונות. תעמולה אינטנסיבית זו עולה בקנה אחד גם עם הניסיונות לפתוח חזית הסחה דיפלומטית ותקשורתית שנייה נגד רבאט, לקראת התפתחויות אזוריות מרכזיות כגון ביקורו הצפוי של מלך ספרד במובלעות הכבושות סאוטה ומלייה, תוך ניצול אותם אומללים כשעירי לעזאזל כדי להסוות את הכשלונות הפוליטיים החיצוניים.
האם אלג'יריה מחפשת תירוץ להכריז מלחמה?
מול סוריאליזם ביטחוני זה וריקות ההאשמות, המשקיפים שאלים שאלה בסיסית: האם מסקרדה ביטחונית זו מהווה את ניצני מזימה שמטרתה לייצר עילת מלחמה המובילה לעימות צבאי ישיר?
מנקודת מבט של ניתוח אסטרטגי וצבאי, הכרזת מלחמה בין מדינות דורשת הכנות לוגיסטיות, גיוס כללי וחישובים מורכבים שאינם יכולים להתבסס על "ייצור תיקים נגד מהגרים ומועמדים להגירה בלתי חוקית". משטרים הפוסעים ברצינות לעבר האופציה החמושה אינם מסתמכים על מופע תקשורתי ליצני שמאפייניו מצומצמים לטלפונים ניידים רגילים, מטבעות דירהאם והאשמות לא עקביות. עם זאת, הסכנה האמיתית אינה טמונה בהחלטה מלחמתית מוצהרת, אלא ב"אסטרטגיית שפת התהום": ההתעמקות בהחדרת הדוגמה של "האויב הקרב" לדעת הקהל כדי להסוות את המשברים החברתיים והקריסה הפנימית הורסת את המחסומים הפסיכולוגיים והדיפלומטיים, התנהגות בלתי אחראית העלולה לגרום לטעויות שיפוט וגלישות ברצועת הגבול, המאורגנות על ידי קצינים הבורחים מהמחסור היומי.
ההשלכות המשפטיות ותאריך היעד המשפטי הקרב:
למרות התעקשותם של אמצעי התקשורת הרשמיים והקוטב הפלילי המתמחה באוראן לשווק ולהעצים תיק זה, לשקר יש רגליים קצרות. הפעולות המתואמות שבוצעו על ידי פעילים ועמותות זכויות אדם בתוניסיה, אלג'יריה ומרוקו להגשת ערעורים משותפים ותזכירים מתועדים לאמנסטי אינטרנשיונל ולגופים המוסמכים של האו"ם יעמידו את מערכת המשפט האלג'ירית בפני מבחן בינלאומי חסר תקדים. היעדר הראיות החומריות החד-משמעיות, החלל המשפטי המאפיין את מה שמכונה חבלה, האבסורד הלוגיסטי של המסלול הנטען והבוז לכללי המודיעין יהפכו משפט צפוי זה לתיק של עריצות גסה שיצורף למאבד הכבד של יישוב חשבונות פוליטיים. הימים הקרובים יעידו איפוא שתעשיית ה"מזימות הפולקלוריסטיות" אינה מעניקה שום לגיטימציה, אלא חושפת את שבירותו של שכן הבורח מתורי החלב כדי להמציא אויבים דמיוניים המצוידים בדירהאם מרוקאי ובטלפונים סלולריים.
פשיטת הרגל של הבימוי והמיתוס המנופץ של "המעצמה האזורית":
פרשה זו מאירה פרדוקס בולט שהיה שייך למנהיגים נבונים להבחין בו: כיצד מוסד הנוטל לעצמו את המונופול המוחלט של ההרתעה והקרנת הכוח של "מעצמה אזורית" הבולעת מיליארדים כדי לבסס את יוקרתה, יכול היה לשקוע במחדל ביטחוני גס כל כך? הפצת נררטיב שביר שגיאוגרפיה וכללי המודיעין מכחישים מכתימה את כבודם של המוסדות הטוטליטריים וחושפת את הבילבול בניהול המשברים החיצוניים. במקום להדגיש את יעילות המדינה בשטח, מסקרדה זו הפכה לכתב אישום נגד מעצביה שלה, המדגים כי הפומפוזיות של הסיסמאות אינה מצליחה כלל להסתיר פניקה ביטחונית זרה לחוכמת המדינות ולנוקשות של שירותי הביטחון.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!