יום שבת 21 נובמבר 2026
מבזק חדשות
בורסה ושערי חליפין
מדד 🇲🇦 MASI Bourse de Casablanca 14 168.42 pts +0.38% ↗ עלייה
מט"ח 🇪🇺 EUR/MAD Euro / Dirham 10.94 DH +0.24% → ללא שינוי
מט"ח 🇺🇸 USD/MAD Dollar / Dirham 9.96 DH +0.27% ↗ עלייה
מתכת 🟡 OR Once d'or (USD) $ 3 515.40 -4.62% ↘ ירידה
מתכת ⚪ ARGENT Once d'argent (USD) $ 41.07 -7.42% ↘ ירידה
מתכת 🇲🇦 OR / MAD Or 24K (Gramme) 1 125.93 DH -4.62% ↘ ירידה
מתכת 🇲🇦 ARGENT / MAD Argent (Gramme) 13.15 DH -7.42% ↘ ירידה
סחורה 🛢️ BRENT Pétrole Brent (Baril) $ 89.95 +0.57% ↗ עלייה
מדד 🇫🇷 CAC 40 Bourse de Paris 7 927.75 pts -1.89% ↘ ירידה
מדד 🇺🇸 S&P 500 Wall Street S&P 500 6 910.39 pts -3.70% ↘ ירידה
מדד 🇺🇸 NASDAQ Nasdaq Tech 22 617.73 pts -5.28% ↘ ירידה
מדד 🇺🇸 DOW JONES Dow Jones Industriel 48 147.33 pts -1.93% ↘ ירידה
מדד 🇩🇪 DAX 40 Bourse de Francfort 24 802.78 pts -2.60% ↘ ירידה
מדד 🇯🇵 NIKKEI 225 Bourse de Tokyo 56 436.65 pts -5.06% ↘ ירידה
מט"ח 🇪🇺 EUR/USD Euro / Dollar $ 1.0980 -0.01% → ללא שינוי
מט"ח 🇬🇧 GBP/USD Livre / Dollar $ 1.3117 -0.08% → ללא שינוי
מט"ח 🇬🇧 GBP/MAD Livre / Dirham 13.07 DH +0.06% → ללא שינוי
מט"ח 🇸🇦 USD/SAR Dollar / Riyal saoudien 3.7500 +0.02% → ללא שינוי
מט"ח 🇦🇪 USD/AED Dollar / Dirham émirati 3.6725 -0.01% → ללא שינוי
מט"ח 🇨🇭 USD/CHF Dollar / Franc suisse 0.8434 +0.34% ↗ עלייה
מט"ח 🇯🇵 USD/JPY Dollar / Yen 159.7495 -0.05% → ללא שינוי
מט"ח 🇨🇦 CAD/MAD Dollar canadien / Dirham 6.95 DH -0.32% ↘ ירידה
קריפטו 🪙 BITCOIN Bitcoin / USD $ 57 747.27 -6.22% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 NVIDIA Nvidia Corp $ 125.53 -14.01% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 APPLE Apple Inc $ 342.56 -1.90% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 MICROSOFT Microsoft $ 484.52 -2.77% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 TESLA Tesla Motors $ 345.82 -7.64% ↘ ירידה
מניה 🇲🇦 IAM Maroc Telecom 96.50 DH +0.28% ↗ עלייה
מניה 🇸🇦 ARAMCO Saudi Aramco 27.45 SAR +0.18% → ללא שינוי
מזג אוויר
🇲🇦 מרוקו קזבלנקה בהיר 20°C ↓14° ↑26° 68% 6 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו רבאט בהיר 18°C ↓14° ↑24° 85% 3 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו מרקש בהיר ברובו 18°C ↓12° ↑30° 55% 2 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו טנג'יר בהיר ברובו 18°C ↓15° ↑24° 70% 5 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו פאס בהיר 16°C ↓10° ↑28° 64% 3 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו אגאדיר בהיר 18°C ↓17° ↑23° 88% 1 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו לעיון מעונן חלקית 19°C ↓18° ↑27° 89% 12 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו אוז'דה בהיר 20°C ↓10° ↑31° 47% 8 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו דח'לה בהיר 23°C ↓20° ↑24° 57% 14 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות דובאי בהיר 29°C ↓27° ↑29° 57% 16 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות אבו דאבי בהיר 29°C ↓25° ↑29° 54% 14 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות שארג'ה מעונן חלקית 29°C ↓24° ↑29° 53% 15 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות עג'מאן בהיר ברובו 30°C ↓23° ↑30° 52% 19 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות ראס אל-ח'ימה בהיר ברובו 30°C ↓25° ↑30° 49% 15 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות פוג'יירה בהיר 30°C ↓25° ↑30° 55% 4 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות אל-עין בהיר 29°C ↓18° ↑29° 42% 10 קמ״ש
חדשות אסלאמיות

אוניברסליות החקיקה וגבולות הסמכות הדתית והפיננסית (חלק 3)

ההשוואה בין ההלכה המוסאית לבין השריעה האסלאמית חושפת הבדלים חשובים באופייה של הקהילה הנמענת לחקיקה, בארגון העסקאות הפיננסיות ובסמכות הדתית.

1000301475

ההשוואה בין ההלכה המוסאית לבין השריעה האסלאמית חושפת הבדלים חשובים באופייה של הקהילה הנמענת לחקיקה, בארגון העסקאות הפיננסיות ובסמכות הדתית. הבדלים אלו אינם מוגבלים לפסיקות הפרט, אלא מתרחבים אל הבניין המוסדי והחברתי של כל מערכת. בעוד שהחקיקה המוסائية נקשרה היסטורית בברית שנכרתה עם בני ישראל, הרי שהשריעה האסלאמית, בתפיסה האסלאמית, פנתה אל האנושות כולה, ללא התנאה של השתייכות ללאום או לשושלת מסוימת.

הברית המוסائية בתורה קשורה ביציאת בני ישראל ממצרים ובאירועי הר סיני שבאו לאחר מכן. בספר שמות, פרק י״ט, פסוקים ה' ו-ו', מופיעה פנייה הנוגעת לייחוד הקהילה הישראלית בברית ובמחויבותה למצוות. קשר זה הפך לבסיס להבנת זהותה של הקהילה הדתית היהודית ולייחודם של הדינים המחייבים אותה.

עם זאת, ייחוד הברית אינו אומר שהמחשבה היהודית נעדרת תפיסה של חובות מוסריות ודתיות כלליות. הפסיקה הרבנית הבדילה בין המצוות המיוחדות לבני ישראל לבין הדינים שלדעתה מחייבים את יתר בני האדם, הידועים כשבע מצוות בני נוח, המובאות בתלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד א'.

מצוות אלו כוללות, בניסוח הרבני המקובל, הקמת מערכת משפט, איסור עבודה זרה, איסור ברכת השם (גידוף), רצח, גזל, גילוי עריות, ואכילת אבר מן החי. תפיסה זו מבוססת על האמונה בקיומה של חובה מוסרית ודתית כללית לאנושות, לצד המשך קיומם של דינים המיוחדים לקהילה שנקשרה בברית סיני.

ואילו הקוראן הקדוש הכריז על אוניברסליות השליחות המוחמדית באמרו יתעלה: ﴿וَمَا أَرْسَلْنَاكَ إِلَّا كَافَّةً لِّلنَّاسِ بَشِيرًا وَنَذِيرًا﴾ (סורה שבأ, פסוק 28), ובאמרו: ﴿قُلْ يَا أَيُّهَا النَّاسُ إِنِّي رَسُولُ اللَّهِ إِلَيْكُمْ جَمِيعًا﴾ (סורה אל-אעراف, פסוק 158). טקסטים אלו קובעים כי הקריאה האסלאמית חורגת מגבולות ההשתייכות הלאומית והמשפחתית, וכי הכניסה לאסלאם מבוססת על אמונה ומחויבות דתית.

אוניברסליות זו באה לידי ביטוי בהיסטוריה של המדעים האסלאמיים, כאשר בהקמת ההלכה, החדית', התפסיר והלשון השתתפו חכמים ממוצא ערבי ושאינו ערבי, והמרחב התרבותי האסלאמי התרחב כדי להכיל עמים ותרבויות מרובות. עם זאת, התפשטות זו לא מנעה הופעת הבחנות חברתיות ופוליטיות בשבים משלבי ההיסטוריה האסלאמית, מה שמחייב הבחנה בין אוניברסליות העקרונות המוצהרים לבין פרקטיקות החברות והמדינות.

בעסקאות הפיננסיות, מתגלה הבדל חקיקתי בולט בדיני מתן הלוואות בריבית. בספר דברים, פרק כ"ג, פסוקים י"ט וכ' לפי הדיגיטציה הנוצרית המקובלת, נעשית הבחנה בין מתן הלוואה לאח הישראלי לבין מתן הלוואה לנוכري (הנכري). כמו כן, הפרק ה-15 של אותו ספר כלל דינים למחיקת חובות מסוימים בשנה השביעית, תוך הבחנה הנוגעת לנוכרי.

פירושים של דינים אלו התפתחו בהלכה היהודית, ויישומם נקשר בכללים הקשורים בטיב ההלוואה, במצבו של הלווה וביחסים שבין הקהילה הדתית לבין החברה החיצונית. אין זה נכון לראות בכל הדינים הללו ביטוי כולל לעמדتها המוסרית של היהדות כלפי שאינם יהודים, משום שהתורה כללה טקסטים הקוראים להגנה על הגר ולאי-עושקו.

כך, בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוקים ל"ג ול"ד, מופיעים דינים הנוגעים לאי-עושקו של הגر (הגר) התושב, וקריאה להתייחס אליו באהבה וביושר. הקישור בין טקסטים אלו לבין הדינים הפיננסיים המיוחדים חושף שהמערכת התורנית כוללת רמות שונות של חקיקה, שחלקן קשורות בזהות הדתית של הקהילה, וחלקן מבטאות מחויבויות מוסריות כלפי הזולת.

ואילו הקוראן אסר את הריבא (הריבית) בסורת אל-בقرة (הפרה), פסוקים 275 עד 279, ורוב פוסקי האסלאם קבעו כי האיסור חל גם על עסקאות בין מוסלמי למי שאינו מוסלמי, לצד מחלוקת היסטורית במצבים מסוימים הקשורים ל"دار الحرب" (דאר אל-חארב) אצל מספר מפוסקי האסכולה החנפית. לכן, מדויק יותר לומר שהכלל הכללי אצל רוב הפוסקים הוא איסור הריבית بغض النظر (ללא תלות) בדתו של העוסק בכך, מבלי להתעלם מהמחלוקת ההלכתית המצומצמת במקרים מסוימים.

הקוראן קישר בין עסקאות אנושיות לבין עיקרון הצדק, באומרו יתעלה: ﴿وَلَا يَجْرِمَنَّكُمْ شَنَآنُ قَوْمٍ عَلَىٰ أَلَّا تَعْدِلُوا اعْدِلُوا هُوَ أَقْرَبُ لِلتَّقْوَىٰ﴾ (סורה אל-מائدة, פסוק 8). כמו כן, הוא התיר נדיבות וצדק כלפי מי שאינם מוסלמים שלא לחמו במוסלמים בגלל הדת ולא גירשו אותם מבתיהם, בהתאם לסורת אל-ممتحنة (הנבחנת), פסוק 8.

עם זאת, המשפט האסלאמי ההיסטורי ידע מצדו הבדלים משפטיים בדינים מסוימים בין מוסלמים לאחרים שאינם מוסלמים, ובנושאים הנוגעים לבריתות, למצב הפוליטי ולזכויות ולחובות. הדבר הופך את ההשוואה המדעית למדויקת יותר כאשר היא מבחינה בין העיקרון המוסרי הכללי לבין היישום המשפטי ההיסטורי.

מעסקאות פיננסיות עוברת ההשוואה למבנה הסמכות הדתית, שם מתגלה הבדל מוסדי ברור. התורה הפקידה את תפקידי הכהונה הקשורים למקדש ולהקרבת קורבנות בידי צאצאי אהרן, בעוד שהיא ייחדה לשאר בני שבט לוי תפקידים אחרים הקשורים בשירות המקדש ובפולחן, כמופיע בספר במדבר, פרקים ג' וי"ח.

תפקידי הכהונה כללו הקרבת זבחים, ביצוע טקסי טהרה מסוימים ובדיקת מקרי נגעים בעלי דינים פולחניים, כמו בספר ויקרא, פרקים י"ג וי"ד, ובנוסף הברכה הכהונתית וזכויות מסוימות הקשורות במעשרות ובתרומות. קיום תפקידי הקורבנות היה קשור בתנאי ייחוס ופולחן מדויקים, והתורה כללה עונשים קשים על צורות מסוימות של פגיעה בסמכות הכוהנים, כמו בספר במדבר, פרק ט"ז, המאזכר את מרדת קורח ועדותו.

עם זאת, כהונה תורשתית אינה פירושה מונופול על החינוך והפרשנות הדתית באופן מוחלט; ביהדות צמחה מוסד הרבנות המבוסס על מדע, לימוד וקבלה, ומוסד זה לא היה מוגבל לצאצאי אהרן. לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה, גדל מאוד תפקידם של הרבנים כמפרשי הלכות ומארגני החיים הדתיים, בעוד שנבצר להמשיך את פולחני הקורבנות הקשורים במקדש.

באסלאם אין מוסד כהונתי תורשתי הדומה לכהונת המקדש בהקרבת קורבנות או כמתווך הכרחי לקבלת התשובה. הסמכות המדעית בהוראה הלכתית (איפטאא'), בפרשנות ובמשפט מבוססת על הסמכה, יد (ידע) واجتهاد (ואג'טיഹാד - מאמץ פרשני) לפי תנאיו, אף על פי שאסכולות ומדינות אסלאמיות שונות בארגון המוסדות הדתיים ובגבולות סמכויותיהם.

בראשית ההיסטוריה של האסלאם בלטו חכמים ממוצא חברתי ולאומי מגוון, בהם עטאא' בן אבו רבאח במכה, טאוּס בן כייסאן בתימן, ואל-חסן אל-בצרי בעיראק. אלו ואחרים תרו להקמת הידע ההלכתי והחדית', דבר המלמד שהמעמד המדעי לא הוגבל לשושלת כהונתית תורשתית.

מבנה זה קשור בעיקרון האחריות הקולקטיבית על הערכים הדתיים, כפי שאומר יתעלה: ﴿كُنْتُمْ خَيْرَ أُمَّةٍ أُخْرِجَتْ لِلنَّاسِ تَأْمُرُونَ بِالْمَعْرُوفِ وَتَنْهَوْنَ عَنِ الْمُنْكَرِ﴾ (סורה אאל עמראן, פסוק 110). הפוסקים דנו בגבולות מימוש חובה זו ובכלליה, באופן המונע את הפיכתה לפגיעה בזכויות או לחציית סמכות מערכת המשפט והגורמים המוסמכים.

השוואה זו חושפת שהמעבר מייحוד הברית המוסائية לאוניברסליות השליחות האסלאמית לא הוגבל להתרחבות היקף הקריאה, אלא נקשר גם בהבדל בארגון הפיננסי, בסמכות הדתית ובמקורות הסמכות המחוקקת. עם זאת, היושר מחייב להודות שהיהדות ידעה מסורות מדעיות שאינן תורשתיות, ושהאסלאם ידע מוסדות דתיים ומדעיים בעלי סמכות ארגונית, מה שהופך את ההבדל לקשור בטיב המוסד ובמקור לגיטימציותו, ולא בעצם הימצאותם של אנשי דת بشريعة (במערכת חוקים אחת) והיעדרם באחרת.

אוניברסליות החקיקה בתפיסה האסלאמית אינה מובנת כביטול הייחוד המדעי או כל ההבדלים המשפטיים, אלא ככינון שליחות שפנייתה אל בני האדם אינה מותנית בהשתייכות משפחתית. מתוך נקודת מבט זו מתבהרת חשיבות לימוד השפעת חזון זה על חיי היומיום של האדם, ובראשם הטהרה, הפולחנים והזמן הדתי, שהם הנושאים שנעסוק בהם בחלק הרביעי.

קרא כתבה זו בשפות נוספות : العربيةEnglishEspañol

תגובות (0)

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!

הוסף תגובה