ההסלמה הדיפלומטית בין איחוד האמירויות לסומליה, שהגיעה לשיאה ביום חמישי ה-19 בנובמבר 2026, לא הייתה רק משבר חולף בין שתי מדינות הקשורות באינטרסים כלכליים וביטחוניים, אלא חשפה מאבק מורכב שבו משתלבים ריבונות לאומית, השפעה אזורית ותחרות על נמלים אסטרטגיים בקרן אפריקה. בעוד מוגדישו מאשימה את אבו דאבי בהתערבות בענייניה הפנימיים, איחוד האמירויות סבורה כי חילוקי דעות פוליטיים סומליים אינם צריכים להפוך לאמצעי לערעור היחסים הבילטרליים או לשיבוש אינטרסים משותפים.
העימות האחרון החל כאשר ממשלת סומליה הורתה לשגריר האמירויות לעזוב את המדינה תוך 72 שעות, והחזירה את שגרירה מאבו דאבי, לאחר האשמות שהטיח הנשיא חסן שייח' מוחמד באיחוד האמירויות על תמיכה בממשלים אזוריים ובכוחות ביטחון מחוץ לסמכות הממשלה הפדרלית. עם זאת, שורשי המשבר עתיקים יותר מהחלטה זו, שכן הם חוזרים למחלוקות בנוגע להסכמי פיתוח הנמלים בברברה, בוסאסו וקיסמאיו, וליחסים הישירים שקשרה אבו דאבי עם הממשלים של סומלילנד, פונטלנד וג'ובאלנד.
מוגדישו רואה בחתימה על הסכמים כלכליים וביטחוניים עם ממשלים אלו ללא אישורה חריגה מסמכויות המדינה הפדרלית, בעוד הנוכחות האמירוית קשורה לפרויקטים מסחריים ולוגיסטיים ארוכי טווח, הבולט שבהם הוא השקעת חברת "נמלי דובאי העולמית" בנמל ברברה, במסגרת הסכם שנחתם בשנת 2016 עם השקעות חוזיות מתוכננות של 442 מיליון דולר. הרגישות של פרויקטים אלו טמונה במיקומם סמוך למפרץ עדן ובאב אל-מנדב, שם עוברים נתיבי שיט חיוניים המחברים בין אסיה לאירופה, מה שהופך את השליטה בתשתית הנמלים וניהולה לסוגיה כלכלית וביטחונית החורגת מגבולות סומליה.
הסכסוך הפך מורכב יותר לאחר הכרת ישראל בסומלילנד בדצמבר 2025, שכן מוגדישו האשימה את איחוד האמירויות במילוי תפקיד בקידום הכרה זו. כמו כן, עלו טענות בנוגע לשימוש בנמל ברברה למעבר דמות בדלנית תימנית במהלך ינואר 2026 ללא אישור הממשלה הפדרלית. האשמות אלו נותרות טעונות הוכחות עצמאיות, במיוחד לאור העובדה שיחסים מסחריים עם ממשלים אזוריים אינם מעידים אוטומטית על הכרה פוליטית בפרישתם או על מעורבות בפעילותם הצבאית.
בתוך מתיחות זו, לא ניתן להתעלם מהיסטוריית שיתוף הפעולה ההומניטרי והביטחוני בין שתי המדינות. איחוד האמירויות תרמה לאימון כוחות סומליים ולתמיכה במאמצי המלחמה בטרור, לצד הגשת סיוע במהלך משברי בצורת ושיטפונות, שכלל משלוח של יותר מ-6,000 טון של מוצרי מזון בשנת 2022, וכ-700 טון נוספים בתחילת 2025 לתמיכה באוכלוסייה שנפגעה. שיתוף פעולה זה משקף את התרחבות היחסים לתחומים שמעבר לאינטרסים מסחריים, מבלי לבטל את זכות הצדדים לדון בחילוקי הדעות הפוליטיים והמשפטיים שלהם.
התגובה האמירוית דחתה את מה שאבו דאבי כינתה הגישה ההסלמתית של ממשלת סומליה, תוך הדגשת הצורך שלא לערב יחסים בין מדינות בסכסוכים פוליטיים פנימיים. משרד החוץ של איחוד האמירויות חשף כי שגרירותה במוגדישו כבר הייתה סגורה, וצוותה הדיפלומטי פונה מאז ינואר 2026, בעקבות החלטת ממשלת סומליה לבטל את הסכמי שיתוף הפעולה הבילטרליים, מה שמעניק להחלטת גירוש השגריר האחרונה ממד פוליטי וסמלי נוסף.
ברמה הגיאופוליטית, המשבר חורג מגבולות הסכסוך הבילטרלי לתחרות בינלאומית על קרן אפריקה, שכן האינטרסים של מדינות המפרץ, טורקיה, אתיופיה ומעצמות בינלאומיות אחרות מצטלבים באזור השולט על שערי הים האדום. מכאן, שפרשנות הצעדים האמירויים כהתערבות פוליטית גרידא מתעלמת מאופי האינטרסים המסחריים והביטחוניים הקיימים, בדיוק כפי שחשיבותם של אינטרסים אלו אינה פוטרת את כל הצדדים מכיבוד ההסדרים הריבוניים והמשפטיים.
המשבר חושף במהותו מחלוקת עמוקה בנוגע לגוף המוסמך לנהל שותפויות חיצוניות בתוך המדינה הסומלית, יותר מאשר הוא חושף קרע בלתי נמנע בין שני העמים. הנמלים המהווים את מוקד המתיחות יכולים להפוך לגשרים לשיתוף פעולה אם ניתן יהיה להגיע להבנה המבטיחה את סמכויות הממשלה הפדרלית ומגנה על ההשקעות הקיימות. באשר להמשך ההסלמה, הוא עלול לפתוח פתח לקיטוב נוסף באזור שאינו יכול לשאת זעזועים נוספים.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!