האירועים ביער אל-מנסוריה, המוכר בתקשורת כ"יער 33", פתחו מחדש את הדיון על האחריות הביטחונית לפעילות פלילית שמצאה מקלט בחלקים ממנו, לאחר שמבצעי סריקה נרחבים חשפו מאורות, מחבואים וחומרים אסורים. בין הביקורת שהופנתה כלפי הז'נדרמריה המלכותית לבין השאלות הלגיטימיות על התפשטות הפשיעה באזור, עולים נתונים גיאוגרפיים, ארגוניים ומבצעיים הראויים לקריאה אובייקטיבית שחורגת מהסקת מסקנות חפוזה, ומציבה את האחריות בהקשר של תנאי העבודה והאמצעים הזמינים.
הז'נדרמריה המלכותית, במיוחד במרכזים הטריטוריאליים, אינה מוגבלת רק למלחמה בפשיעה ומרדף אחר חשודים, אלא תפקידיה כוללים שמירה על הסדר הציבורי, הגנה על אנשים ורכוש, הסדרת התנועה, פיקוח על כבישים, בחינת תאונות דרכים, קבלת תלונות, עריכת דוחות, ביצוע הוראות התביעה הכללית, חיפוש אחר מבוקשים והתערבות בסכסוכים ובקריאות לעזרה. אלו הן אחריויות שהופכות למורכבות יותר כאשר הן מתפרסות על פני ריכוזי אוכלוסייה מרוחקים, אזורים כפריים, כבישים ראשיים, דרכים משניות ומרחבי יער עצומים, מה שמחייב את הכוחות הפועלים לאזן בין חובות מנהליות ומשפטיות לבין נוכחות בשטח, בצל צרכים ביטחוניים גוברים.
יער אל-מנסוריה חושף מאפיין גיאוגרפי שמגביר את הקושי במשוואה זו, שכן שטחו משתרע בין שני תחומי שיפוט, אחד שייך למחוז בן סלימאן והשני לנפת מוחמדיה, באזור שבו עובר נחל אל-נפיפיך. מצב זה מציב אתגר ביטחוני משמעותי, המתבטא באפשרות של חשודים לעבור בין חלקי היער השייכים לסמכויות טריטוריאליות שונות, תוך ניצול החיבור של המרחב הטבעי ומורכבות נתיביו. אם מבצע ביטחוני יוצא לדרך מצד בן סלימאן, חלקם עשויים למצוא מרחב תנועה לכיוון מוחמדיה, ולהפך, בעוד שהתערבות ביטחונית דורשת תיאום בין היחידות הנוגעות בדבר בהתאם לכללים המשפטיים והארגוניים. אף שהחוק מאפשר לז'נדרמריה להתערב מחוץ לתחום סמכותה במקרים דחופים לפי כללים מוגדרים, אופי המרחב הזה מחייב שיתוף פעולה מבצעי מתמיד כדי שהגבולות המנהליים לא יהפכו לגורם המעכב את פעולות המעקב.
בעיה נוספת עולה בנוגע לאופי של חלק מההתערבויות הביטחוניות הגלויות, שבהן מופיעים אנשי הז'נדרמריה במדיהם הרשמיים וברכביהם המזוהים, ולעיתים משתמשים באורות אזהרה כאשר תנאי המשימה מחייבים זאת. במרחב יער רחב, הופעה זו עלולה להשפיע על אלמנט ההפתעה, במיוחד אם קבוצות פליליות נעזרות באנשים המנטרים תנועות סביב פעילותן ומעבירים להן מידע, מה שמעניק לחשודים הזדמנות לנצל את היכרותם עם הנתיבים והתוואי. עם זאת, קיומן של רשתות תצפית כאלה בפרשת אל-מנסוריה דורש אישור מחקירות, ואין לראות בכך עובדה מוגמרת רק בגלל השמועות עליהן.
חשוב כאן להבחין בין סיורים שגרתיים לבין מבצעים משפטיים מיוחדים, שכן אין חובה ללבוש מדים רשמיים או להפעיל אורות אזהרה בכל התערבות של הז'נדרמריה המלכותית, וכן עבודה בבגדים אזרחיים וחקירות סמויות אינם נחלתם הבלעדית של שירותי הביטחון הלאומי, אלא כפופים לאופי המשימות, הסמכויות והכללים המשפטיים. הבעיה האמיתית טמונה במידת הזמינות של תמיכה אנושית וטכנית מיוחדת במרכזים הטריטוריאליים כדי להתמודד עם פעילויות פליליות המנצלות את מרחב השטח ואת הקושי בפיקוח עליו באופן רציף.
אולי היקף הגיוס שחווה יער אל-מנסוריה לאחר מציאת גופותיהם של שני צעירים מספק אינדיקציה ברורה למורכבות המשימה. דיווחים עיתונאיים ציינו השתתפות של כ-260 אנשי ז'נדרמריה מלכותית, נתמכים על ידי כ-58 אנשי כוחות העזר, במבצעי סריקה נרחבים בהשתתפות יחידות ממוחמדיה, בן סלימאן ובוזניקה, תוך שימוש בכלבים מאומנים, רחפנים ואמצעי חיפוש בשטח. פעולות אלו הובילו, על פי הנתונים שפורסמו, להגעה לאתרים חשודים, פינוי צריפים ואוהלים מאולתרים, ותפיסת חומרים נרקוטיים, כלי רכב וחפצים הקשורים לחקירות משפטיות.
כאן עולה השאלה המהותית שצריכה להיות בלב הדיון: אם מבצע ביטחוני אחד דרש גיוס של מאות אנשים, כיצד יכול מרכז טריטוריאלי, הנדרש להגיב מדי יום למגוון רחב של אחריויות, לספק בעצמו פיקוח קבוע על מרחב יער כה מורכב? מדובר בהבדל בין אמצעים שגרתיים לבין גיוס יוצא דופן, הבדל שיש לקחת בחשבון בעת הערכת הביצועים הביטחוניים. עם זאת, קביעת מידת ההספקה של משאבי אנוש במרכז מסוים נותרה תלויה בידיעת מספר אנשיו בפועל, שטח השפעתו והיקף ההתערבויות המוטלות עליו, נתונים שלא פורסמו לגביהם מספרים רשמיים המאפשרים שיפוט מדויק.
בפועל, יער אל-מנסוריה לא היה נעדר לחלוטין מהתערבויות קודמות; דיווחים מקומיים ציינו מבצעים ביטחוניים שביצעה הז'נדרמריה המלכותית במהלך החודשים האחרונים, שהובילו לתפיסת חומרים נרחבים ופינוי מאורות. עם זאת, המשך הפעילות החשודה מעלה בעיה הנוגעת ליעילותן של התערבויות מקוטעות מול קבוצות המסוגלות לארגן מחדש את פעילותן, מה שמחייב אימוץ גישה מונעת מתמשכת, המבוססת על איסוף מידע, החלפתו וחיזוק הפיקוח והתיאום בין הגורמים המוסמכים השונים.
מנגד, אי אפשר להתעלם ממה שדווח בכלי תקשורת מסוימים על פתיחת חקירות מנהליות וחקירות שנגעו לאנשי הז'נדרמריה המלכותית על רקע חשדות לקשר אפשרי לרשתות סחר בסמים. אלו נתונים המחייבים אימות, השלמת הליכים משפטיים וקביעת אחריות אישית על בסיס ראיות, תוך כיבוד חזקת החפות. הכרה באילוצים מקצועיים אינה מצדיקה הפרה מוכחת של החובה, כשם שחשד לחריגות אישיות אינו מאפשר להכליל את ההאשמה על מוסד שלם.
כמו כן, הגנה על שטחי יער מפני ניצול פלילי אינה באחריותה הבלעדית של הז'נדרמריה המלכותית, אלא מחייבת מעורבות של הרשויות המקומיות, כוחות העזר, השירותים האחראים על ניהול היערות והרשויות המקומיות, כל אחד בגבולות סמכותו. מבצעי אל-מנסוריה הדגישו את חשיבות הגיוס המשותף בפירוק מאורות פליליים וחיזוק הנוכחות הביטחונית, אך חיסול סופי של פעילויות אלו נותר קשור לתוצאות החקירות, המשך הפיקוח ומניעת חזרת הרשתות לאתרים שפונו.
פרשת יער אל-מנסוריה חורגת מגבולות האירועים הפליליים שחווה האזור, וחושפת בעיה עמוקה יותר הנוגעת למידת ההתאמה של משאבי אנוש ולוגיסטיקה למרחבים הטריטוריאליים הנרחבים ולמורכבות המשימות הביטחוניות. זוהי בעיה המחייבת הערכה מדויקת של הצרכים בשטח, פיתוח אמצעי פיקוח וחקירה, וחיזוק התיאום בין יחידות שכנות, כדי להבטיח את יעילות ההתערבויות מבלי לפגוע בשירותים הביטחוניים היומיומיים שהאזרחים זקוקים להם.
לא ניתן לדרוש מהז'נדרם להיות נוכח בכל מקום, לפקח על כל נתיב, להגיב לכל קריאה לעזרה ולרדוף אחרי כל פושע, ואז להתעלם ממרחב השטח שהוא מאבטח ומריבוי המשימות המוטלות על כתפיו.
אולי הגינות אמיתית דורשת שילוב בין תמיכה באנשים המבצעים את חובתם ביושרה, לבין העמדה לדין של כל מי שמוכח כי הפר את אחריותו, וטיפול בליקויים הארגוניים והאנושיים שעלולים להגביל את יעילות העבודה הביטחונית. הלקחים שהופקו מיער אל-מנסוריה לא צריכים להסתיים עם סיום מבצעי הסריקה, אלא להפוך להזדמנות לחיזוק מערך הכיסוי הביטחוני, כדי שקשיי הגיאוגרפיה ולחץ האחריות לא יהפכו לפרצות שמהן נהנית הפשיעה על חשבון שלומם של האזרחים.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!