הסתיימו בז'נבה, לפנות בוקר יום שבת 21 בנובמבר 2026, שיחות בינלאומיות מורכבות בנושא הסדרת נשק קטלני הפועל באמצעות בינה מלאכותית, בהסכם מוגבל המאריך את הדיונים בשנתיים נוספות, על רקע מחלוקות בין המעצמות הצבאיות הגדולות לבין מדינות הדורשות לקבוע כללים משפטיים מחייבים שימנעו ממכונות לקבל החלטות הרג ללא פיקוח אנושי.
ההסכם הגיע לאחר משא ומתן שנמשך לאורך כל הלילה, עם סיום הוועידה השביעית לבחינת אמנת האו"ם בנושא נשק קונבנציונלי מסוים, שנפתחה ביום שני האחרון בהשתתפות משלחות מכל רחבי העולם.
סוכנות הידיעות רויטרס חשפה כי כ-מאה מדינות תמכו בקביעת תקנות משפטיות מחייבות לשימוש במערכות לחימה אוטונומיות, אולם התנגדותן של ארצות הברית, רוסיה וישראל מנעה הגעה להתחייבות ברורה על גיבוש אמנה בינלאומית בתקופה הקרובה.
מערכות אלו כוללות נשק המסוגל לזהות מטרות ולנהל לחימה בדרגות שונות של אוטונומיה, בהתבסס על אלגוריתמים וחיישנים, דבר המעורר שאלות משפטיות ואתיות בנוגע לאחריות על טעויות שעלולות לגרום לנפגעים אזרחיים.
נשיא הוועידה, השגריר השוויצרי ג'וליאן טוני, שיבח את ההסכם כצעד המאפשר את המשך שיתוף הפעולה הרב-צדדי, בעוד שארגוני זכויות אדם הביעו את אכזבתם מכך שלא הושגו צעדים נחרצים יותר.
קמפיין "עצרו את הרובוטים הקטלניים" הזהיר כי עיכוב בניסוח כללים משפטיים מחייבים עלול להגביר את הסיכונים הכרוכים בפיתוח טכנולוגיה זו ובהפצתה בסכסוכים מזוינים.
קמפיין עצרו את הרובוטים הקטלניים
הסוגיה מקבלת חשיבות יוצאת דופן עם התרחבות השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים ובמערכות צבאיות הנתמכות בבינה מלאכותית באוקראינה, בסודאן ובמזרח התיכון, שם הפכה הטכנולוגיה לגורם בעל השפעה גוברת על הפעולות הקרביות.
קיפאון המשא ומתן חושף פער גדל והולך בין מהירות ההתפתחות הטכנולוגית לבין יכולתם של המוסדות הבינלאומיים להסדיר אותה, במיוחד כאשר דרישות ההגנה על אזרחים מתנגשות עם האינטרסים האסטרטגיים של המעצמות הצבאיות.
בעוד שהדיונים יימשכו עד שנת 2028, השאלה הניצבת בפני הקהילה הבינלאומית נותרת עד כמה ניתן לשמר את ההחלטה האנושית כבסיס לשימוש בכוח קטלני, לפני שנשק אוטונומי יהפוך למציאות שקשה להכפיף לכללים בינלאומיים משותפים.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!