מחאות המורים בלוב חרגו מגבולות הדרישות המקצועיות ופתחו ויכוח חדש בנוגע לחופש הפעילות האיגודית וגבולות התערבות גופי הביטחון בהפגנות שלוות, לאחר שעצרת שארגנו מורים ומורות ברובע אבו סלים בטריפולי, ביום שני, 9 בנובמבר 2026, עוררה גל של גינויים וסולידריות בקרב המערכת החינוכית, על רקע גרסאות סותרות לגבי מה שהתרחש במהלך ההתכנסות.
גל המחאות פרץ בעקבות האשמות שהפנה איגוד המורים הכללי כלפי מנגנון התמיכה במנהלות הביטחון, בנוגע למה שהגדיר כהתנהגות בלתי מקובלת כלפי מספר משתתפים בהפגנה מול מטה הפיקוח על החינוך באבו סלים. האיגוד, בראשות רמדאן חמום, הדגיש כי הדרישה לזכויות מקצועיות אינה מצדיקה הגבלת המפגינים או התנהלות כלפיהם בדרכים הפוגעות בכבודם.
האיגוד הביע את מורת רוחו ממה שכינה פגיעה מכוונת במורים ובמורות באזור, תוך דגש מיוחד על אופן הטיפול בנשים שהשתתפו במחאה. הוא הודיע על כוונתו לנקוט בצעדים הדרושים מול כל חריגה שלדעתו פגעה בזכויות ובחירויות הקשורות למימוש העבודה האיגודית.
התגובות לא נעצרו בטריפולי, שכן עובדים במגזר החינוך בעיר מיסראתה הודיעו בהצהרה שפורסמה היום, יום שלישי, 10 בנובמבר, על סולידריות עם עמיתיהם באבו סלים, וקבעו כי פגיעה בכבוד המורים בכל אזור משפיעה על כלל משפחת החינוך בלוב.
כותבי ההצהרה הדגישו את הצורך לטפל בדרישות המקצועיות באמצעות דיאלוג ומנגנונים מנהליים ומשפטיים, במקום להסתמך על צעדים ביטחוניים, ואישרו כי החזרה ללימודים לא צריכה להיות מותנית בוויתור העובדים על דרישותיהם.
גל הסולידריות התרחב לעיר טוברוק, שם קיימו מורים הפגנה היום, יום שלישי, שבה הכריזו על דבקותם בהמשך השביתה עד להשגת דרישותיהם, ובראשן שיפור השכר, מתן ביטוח בריאות ותשלום הפרשי תוספות המגיעים להם.
מנגד, מנגנון התמיכה במנהלות הביטחון דחה את ההאשמות שהופנו כלפיו, והכחיש כי התרחשה תקיפה כלשהי של המפגינים באבו סלים. בהצהרה רשמית הובהר כי כוחות המשטרה נכחו במקום כדי לאבטח את ההפגנה ולהבטיח את הסדר, וכי המשתתפים הצליחו להקריא את הצהרתם לפני שעזבו את המקום.
כמו כן, המנגנון הציג גרסה שונה בנוגע לסרטון וידאו המופץ ברשתות החברתיות, והדגיש כי מדובר במעצר של אדם שהואשם בתקיפת אנשי ביטחון במהלך מילוי תפקידם, ולא בפגיעה במורים בשל השתתפותם במחאה. הוא הדגיש כי הזכות להפגין מובטחת, מול הצורך לכבד את זכותם של התלמידים והמורים המעוניינים בחידוש הלימודים.
גרסאות סותרות אלו מציבות את הסוגיה בפני הצורך באימות עצמאי של הנסיבות, במיוחד מכיוון שהאשמות האיגוד והכחשות מנגנון הביטחון אינן מספיקות כשלעצמן כדי להכריע באמת לגבי מה שקרה.
המשבר מגיע בעת שמגזר החינוך הלובי מתמודד עם אתגרים הקשורים לשכר, להטבות מקצועיות ולהמשכיות הלימודים, מה שהופך כל כשל בדיאלוג בין הגופים הממשלתיים לאיגודים למועד להגברת המתיחות בתוך מוסדות החינוך.
בין התעקשות האיגודים על שיפור תנאי העבודה לבין דבקות הרשויות בהבטחת סדירות הלימודים, נראה כי קיים צורך דחוף בהסדר שיגן על הזכויות המקצועיות ועל חופש המחאה השלווה, מבלי לפגוע בזכות התלמידים לחינוך, תוך פתיחת פתח לחקירה שקופה בכל טענה הנוגעת לחריגות ביטחוניות.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!