פסקי דין מאסר עולם באיחוד האמירויות נגד רשת חימוש סודאנית

חוטי הפרשה החלו להתגלות כאשר מטוס פרטי נחת באחת משדות התעופה באיחוד האמירויות לצורך תדלוק, כשהוא מגיע ממדינה זרה ותחת כיסוי רשמי שטען להעברת מטען של ציוד רפואי, אולם הליך החיפוש המשפטי חשף מטען סודי הכולל כ-חמישה מיליון כדורים של תחמושת למקלעי "גורינוב" שהיו בדרכם לכוחות המזוינים של סודאן ללא רישיונות חוקיים. אירוע זה הוביל את גורמי הביטחון לפרק רשת מאורגנת לניהול עסקאות ציוד צבאי לא חוקי והלבנת הון, כאשר החקירות וההקלטות הראו כי הפעולות בוצעו בהנחיה ישירה של ועדה החימוש הצבאית הסודאנית בפיקוחו של סגן המפקד העליון יאסר אל-עטא, תוך תיאום פיננסי עם אלופ משנה עוסמאן אל-זبير, והוצאת אישורים ותעودות משתמש סופי באמצעות הפוליטיקאי אחמד רביע סייד אחמד, בעוד שראש המודיעין לשעבר סלאח קוש מילא תפקידי מפתח בתיווך ובהעברת המשלוחים.

כדי להסוות את האופי הצבאי של העסקאות ולעקוף את הפיקוח הפיננסי, הנאשמים נעזרו בחזיתות מסחריות ובחברות קש, שאחת מהן קשורה לאיש עסקים סודאני-אוקראיני הנתון לסנקציות בינלאומיות, תוך שימוש בחשבונות ובחוזים בנקאיים מזויפים הטוענים למימון עסקאות "יבוא סוכר" כדי להצדיק את זרימת ההעברות הבנקאיות. ממדי התוכנית לא נעצרו בהעברת נשק ומל"טים, אלא כללו רווח אישי ועמלות סודיות לא חוקיות שהגיעו לכדי כ-2.6 מיליון דולר אשר נוכו כהפרשי מחירים, כאשר ראש לשכתו לשעבר של קוש, ח'אלד יוסוף מוח'תאר, קיבל לידיו את המכסות שהוקצו לבוס שלו, בעוד שסכומי כסף מזומן נתפסו ברשותם של גורמים מהרשת בתוך חדרי המלון שלהם.

בפני מה שבית המשפט ראה כפגיעה ישירה בריבונות המדינה וניסיון לנצל את שטחה כפלטפורמה למעבר צבאי בסכסוך חיצוני, בית המשפט הפדרלי לערעורים באבו דאבי נתן את פסק דינו להרשיע שמונה נאשמים מרכזיים במאסר עולם ולהטיל על כל אחד מהם קנס של מיליון דירהם, והם: יאסר אל-עטא, סלאח קוש, עוסמאן אל-זبير, אחמד רביע סייד אחמד, ראשיד עומר, אחמד עבדאללה (ח'לפאללה), מוחמד פתח אל-ביק, وماهر عبد الجليل (מאهر עבד אל-ג'ליל). כמו כן, בית המשפט הורה על מאסר של שלושה נאשמים נוספים לשלוש שנים בצירוף קנס של מיליון דירהם לכל אחד מהם בגין עבירות הלבנת הון, בעוד שזיכה את מובארק עלי אל-שיח' ואת מוסעב עווד אל-כרים חסן מהאישומים שיוחסו להם. בית המשפט חתם את החלטותיו בפירוק ובביטול רישיונותיהן של שש חברות המעורבות בפרשה והטלת קנס של מיליון דירהם על כל אחת מהן, חילוט מיליון ו-545 אלף דירהם שנתפסו יחד עם התحמושת ומכשירי הקשר ששימשו, וגירוש המורשעים מן המדינה לאחר ריצוי עונשם.