השלכות המשבר הכלכלי והדיפלומטי בין אלג'יריה לצרפת מתרחבות ומגיעות למגזר האנרגיה, לאחר שנתונים חדשים חשפו פגיעה בחברת שירותים צרפתית הקשורה לפרויקטים של קבוצת "סונאטראק" האלג'ירית, בהתפתחות המשקפת את מעבר ההגבלות המסחריות ממגזרי הצריכה והמזון לפעילויות תעשייתיות ואסטרטגיות.
התפתחות זו מגיעה על רקע הידוק הליכי ייבוא הסחורות והשירותים על ידי הרשויות באלג'יריה ממספר מדינות שעימן קיימים מתחים פוליטיים, ובראשן צרפת, מה שהציב את החברות הצרפתיות הפועלות בשוק האלג'ירי בפני קשיים גוברים הקשורים לרישוי, אספקה וקיום התחייבויות חוזיות.
מידע שהופיע ב-18 בנובמבר 2026 מצביע על כך שאחד הספקים הצרפתים של "סונאטראק" הושפע מהגבלות אלו, לאחר שהשפעותיהן התפשטו לשירותים הקשורים למגזר האנרגיה. עם זאת, הפרטים המלאים בנוגע לזהות הפרויקט, היקף ההתחייבויות הכספיות וגורל החוזה טרם התבהרו באופן המאפשר לקבוע בוודאות אם מדובר בביטול סופי או בנסיגה של החברה מכל פעילותה באלג'יריה.
התפתחויות אלו אינן מבודדות מהירידה הרחבה יותר בחילופי הסחר בין שתי המדינות, שכן ערך הייצוא הצרפתי לאלג'יריה ירד במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 2026 לכ-466 מיליון אירו, לעומת 707 מיליון אירו בתקופה המקבילה בשנת 2025, ירידה של כ-34 אחוזים, כאשר שיעור הירידה עולה לכ-43 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2024.
הקשיים התפשטו גם למגזר הדגנים, שהיווה את אחד מתחומי שיתוף הפעולה המסחרי הבולטים בין המדינות, לאחר שייצוא החיטה הצרפתית לאלג'יריה ירד בחדות, במקביל לתלונות של חברות בתעשיית המזון על סיבוכים בקבלת הרישיונות הדרושים לייבוא חומרי גלם ורכיבי ייצור.
מסמך פנימי מתאריך 30 בספטמבר 2026, שהוצא על ידי חברה אלג'ירית להתפלת מים השייכת לקבוצת "סונאטראק", חושף הנחיות האוסרות על ייבוא סחורות ושירותים באופן ישיר או עקיף ממדינות שעימן נותקו היחסים הדיפלומטיים או כאלו המסווגות כלא ידידותיות. אף שהמסמך אינו מציין את צרפת בשמה, תוכנו מעורר שאלות בנוגע להשפעת המגמות הפוליטיות על העסקאות המסחריות של מוסדות ציבוריים.
התפתחויות אלו חפפו למהלך צרפתי מול הנציבות האירופית, בדרישה לבחון את מידת התאימות של ההגבלות האלג'יריות להתחייבויות המעוגנות בהסכם השותפות בין אלג'יריה לאיחוד האירופי, בצעד המאיים להעביר את הסכסוך המסחרי לרמה מוסדית אירופית.
מתח זה קשור לסדרה של מחלוקות פוליטיות ודיפלומטיות, ביניהן עמדת פריז התומכת בריבונות מרוקו על סהרה במסגרת הצעת האוטונומיה, לצד תיקים משפטיים וביטחוניים שהעמיקו את הריחוק בין שתי הבירות בשנים האחרונות.
הגעת הגבלות אלו לסביבת מגזר האנרגיה מעלה שאלות כלכליות החורגות מהיחסים הבילטרליים, בהתחשב בכך שפרויקטי אנרגיה גדולים זקוקים לשירותים טכניים, ציוד ומומחיות מיוחדת, שלעיתים קשה להחליף את ספקיהם ללא עלויות נוספות או שינויים בלוחות הזמנים של הביצוע.
מנגד, אלג'יריה נהנית מהזכות להסדיר את סחר החוץ שלה ולגוון את שותפיה הכלכליים, אך השימוש בהגבלות מסחריות בהקשר של סכסוכים דיפלומטיים פותח דיון בנוגע להשלכותיהן על אקלים ההשקעות ומידת התאמתן להסכמים בינלאומיים.
המשבר האלג'ירי-צרפתי אינו מוגבל עוד להצהרות פוליטיות וזימון שגרירים, אלא החל להטיל צל על היחסים התעשייתיים והמסחריים, בתקופה שבה החברות הפועלות בין שתי המדינות מתמודדות עם אתגר גובר של הפרדה בין יציבות האינטרסים הכלכליים לבין תנודות העמדות הדיפלומטיות.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!