דלקת סינוסים: גורמים, מניעה וטיפול

מבחינה רפואית, הסינוסים מוגדרים כחללי אוויר סימטריים המרופדים בקרום רירי נשימתי דק, המפוזרים אנטומית בתוך עצמות הפנים והגולגולת המקיפות את האף בארבעה זוגות עיקריים הכוללים את סינוסי הלסת בלחיים, הסינוסים המצחיים מעל העיניים, הסינוסים האתמואידיים בגשר האף, והסינוסים הספנואידיים בעומק בסיס הגולגולת מאחורי האף. חללים אלו מתחברים לחלל האף הראשי דרך פתחים ותעלות ניקוז דקים המכונים פתחי הסינוסים. מערכת זו ממלאת תפקידים פיזיולוגיים חיוניים; היא תורמת להפחתת המשקל הכולל של הגולגולת ולהקלת תנועת הצוואר, ומתפקדת כתיבות תהודה קוליות טבעיות המעניקות לקול את גונו הייחודי, מעבר לתפקידה החיסוני בחימום ובלחלוח האוויר הנשאף, ובלכידת מזהמים ומחוללי מחלות באמצעות נוזל רירי שדחפיו ריסים תאיים מיקרוסקופיים בתנועה סדירה לעבר הלוע כדי להיפטר מהם. דלקת סינוסים מתרחשת כאשר ריפוד זה מתנפח ופתחי הניקוז נחסמים, מה שמעכב את האוורור וכולא הפרשות; היא מסווגת קלינית כחריפה אם היא נמשכת פחות מ-ארבעה שבועות, או כרונית אם היא חורגת מ-שנים עשר שבועות, מלווה בתחושת כובד בפנים, גודש מתמשך וירידה בחוש הריח.

הגורמים לדלקת זו מגוונים וכוללים זיהומים מיקרוביאליים וגורמים מבניים וסביבתיים; זיהום ויראלי חריף בדרכי הנשימה העליונות, כגון הצטננות ושפעת, נחשב למזרז הנפוץ ביותר להתנפחות הרקמות הריריות וחסימת פתחי הניקוז. קיפאון הנוזלים הריריים הכלואים וחוסר החמצן בתוך הסינוסים הסגורים הופכים אותם לסביבה פורייה לצמיחת חיידקים משניים, הבולטים שבהם הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה והמופילוס אינפלואנזה. כמו כן, אלרגיה כרונית באף מהווה מנוע עיקרי לדלקת; הפרשת יתר מתמשכת של היסטמין מובילה לבצקת כרונית החוסמת את דרכי הנשימה. הסבירות להופעת הדלקת גוברת בנוכחות מכשולים אנטומיים בתוך האף, כגון סטיית מחיצת האף, הגדלת קונכיות האף, או צמיחת פוליפים החוסמים את זרימת הריר הטבעית. רשימת הגורמים מושלמת על ידי גורמים סביבתיים כמו שאיפת עשן טבק, אדים כימיים, שינויי לחץ אטמוספרי פתאומיים במהלך טיסה או צלילה, בנוסף למעבר זיהום חיידקי לעיתים משורשי שיניים עליונות נגועות במוגלה ישירות לסינוסי הלסת הסמוכים.

מניעה יעילה של הישנות דלקות סינוסים מתבססת על שיפור ניקוז הריר והגבלה קפדנית של החשיפה למגרים הנישאים באוויר. בראש אמצעים אלו עומד תרגול סדיר של שטיפת אף בתמיסת מלח סטרילית איזוטונית, בשל יכולתה המוכחת לנקות את החללים מחלקיקים ומריר כלוא ולהמריץ את תנועת הריסים הנשימתיים. כמו כן, יש לשמור על לחות מתונה בתוך חדרי המגורים והשינה (בין 30% ל-50%) באמצעות מכשירי אדים מתונים, תוך הימנעות מאוויר יבש מאוד המייבש את הרירית וגורם לסדקים. התרחקות מוחלטת מעשן סיגריות, קטורת, מטהרי אוויר כימיים וחומרי ניקוי חריפים היא הכרחית להגנה על הקרומים מפני גירוי. מומלץ בריאותית להרבות בשתיית מים ונוזלים חמים כדי לשמור על דלילות ההפרשות הריריות ולמנוע את צמיגותן, תוך הקפדה על שיטת קינוח אף עדינה על ידי סתימת נחיר אחד ונשיפה קלה דרך השני ללא לחץ מופרז שעלול לגרום להדיפת ההפרשות לאחור לעומק הסינוסים, בנוסף להרמת הראש מעט בזמן השינה והתייעצות עם רופא לטיפול בהצטננות ובאלרגיות בתחילתן לפני שהן מתפשטות לחללים הגרמיים.

ניהול המצב תרופתית מסתמך על פרוטוקול טיפולי שמטרתו לדכא את הדלקת ולהשיב את הניקוז המכני; תרסיסי קורטיקוסטרואידים מקומיים לאף (כמו מומיטזון ופלוטיקזון) מהווים קו הגנה ראשון מוכח לצמצום רקמות נפוחות והרחבת פתחים ללא תופעות לוואי מערכתיות משמעותיות. תרסיסים אלו נתמכים על ידי שטיפת מלח יומית לטיהור דרכי הנשימה, ומשככי כאבים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים (כמו פאראצטמול ואיבופרופן) להקלת כאבי ראש וכאבי עצמות פנים לוחצים. נוגדי גודש בתרסיס משמשים בזהירות רבה ולמשך זמן שלא יעלה על שלושה עד חמישה ימים בלבד, כדי למנוע גודש חוזר כרוני הידוע כדלקת אף תרופתית. במקרה שהתסמינים קשורים לאלרגיה, מתווספים נוגדי היסטמין מהדור השני או מעכבי לויקוטריאנים דרך הפה. אנטיביוטיקה (כמו אמוקסיצילין עם חומצה קלוולנית) נותרת אפשרות טיפולית מותנית שאין לפנות אליה אלא אם הוכח זיהום חיידקי קלינית על ידי התמשכות התסמינים מעל עשרה ימים ללא כל שיפור, או במקרה של הידרדרות חריפה פתאומית המלווה בחום ובהפרשות מוגלתיות לאחר שיפור ראשוני, בעוד שניתוח סינוסים אנדוסקופי תפקודי נותר פתרון רדיקלי המיועד למקרים כרוניים עקשניים שבהם הטיפולים התרופתיים נכשלים כתוצאה מעיוותים אנטומיים או פוליפים מוגדלים.