העיניים נשואות שוב לעבר התיק האיראני, על רקע דיווחים בתקשורת הישראלית על מידע מודיעיני רגיש הנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ולפיתוח טילים ארוכי טווח, במקביל למהלכים ביטחוניים ומדיניים בין תל אביב לוושינגטון המעוררים שאלות בנוגע לאפשרות של חידוש פעולות צבאיות נגד טהראן.
על פי מה שדווח בכלי תקשורת ישראליים, ראש המוסד רומן גופמן יצא לארצות הברית כדי לקיים התייעצויות עם בכירים אמריקאים בנוגע להתפתחויות הצבאיות והגרעיניות באיראן. ערוץ 13 הישראלי ציין כי בכוונת הארגון להציג מידע הנוגע להתפתחויות בתוכנית הגרעין האיראנית וביכולות הטילים ארוכי הטווח, מבלי לחשוף את אופי המידע או לספק ראיות פומביות המאפשרות לאמת את נכונותו.
אתר "אקסיוס" האמריקאי דיווח, בהתבסס על שלושה מקורות יודעי דבר, כי ראש המוסד קיים שיחות בוושינגטון עם מנהל סוכנות הביון המרכזית (CIA) ג'ון רטקליף, על רקע ציפיות לפגישה נוספת עם השליח הנשיאותי סטיב ויטקוף. מהלכים אלו מגיעים בעת שראש ממשלת המעבר הישראלית בנימין נתניהו מנסה לשכנע את הממשל האמריקאי לשקול מחדש את אפשרויותיו הצבאיות כלפי איראן.
בהקשר קשור, ערוץ 12 הישראלי דיווח על תדרוך ביטחוני שהעביר נתניהו לגדי איזנקוט, המופקד על הרכבת הממשלה החדשה, שכלל מידע מודיעיני בנוגע לטהראן. הערוץ ציטט מקור יודע דבר כי הנתונים שהוצגו עשויים להשפיע על הערכתו של איזנקוט לגבי המניעים של נתניהו, מבלי לפרסם את פרטיהם או לספק הוכחות לקיומה של התפתחות איראנית המחייבת התערבות צבאית דחופה.
עם זאת, ההערכות המיוחסות למערכת הביטחון הישראלית אינן נראות תואמות את המגמות הפוליטיות הקוראות להסלמה. דיווחים בעברית הצביעו על כך שראש המטה הכללי אייל זמיר אינו רואה צורך בביצוע תקיפה מיידית, ומעדיף לקשור כל מהלך צבאי בתיאום עם ארצות הברית ובקיומם של תנאים מבצעיים מתאימים.
בהתפתחות מקבילה שפרסמה סוכנות רויטרס היום, שבת, 14 בנובמבר 2026, חשפו מקורות אמריקאים יודעי דבר כי הערכות המודיעין בוושינגטון מצביעות על כך שהסנקציות הכלכליות והמצור הימי מפעילים לחץ גובר על הכלכלה האיראנית, בעוד שלא צפוי כי תקיפות צבאיות חדשות יובילו לשינוי מהותי בדרישות האיראניות במהלך המשא ומתן.
הסוכנות ציטטה מקורות המעורים בדיונים כי הנשיא דונלד טראמפ הביע בפני יועציו נכונות לשקול הימנעות מתקיפות נוספות, אלא אם יתרחשו פרובוקציות חדשות המכוונות נגד אינטרסים אמריקאים, תוך שמירה על האופציות הצבאיות על השולחן במקרה של שינוי בנסיבות.
נתונים אלו משקפים מצב של פער בין הלחצים הישראליים הקוראים לחידוש הפעולות הצבאיות לבין ההערכות האמריקאיות השוקלות את עלות ההסלמה ואת כדאיותה הפוליטית והצבאית. כמו כן, מודגשת חשיבות המידע המודיעיני בהשפעה על החלטות הקשורות לעתיד העימות, במיוחד בצל המשך המחלוקת בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ותנאי ההגעה להסדר.
עם זאת, עד כה אין ראיות מפורסמות המאשרות את תוכן המידע המודיעיני שעליו מדברים כלי התקשורת הישראליים, וכן לא פורסמה הודעה רשמית המאשרת גילוי של התפתחות גרעינית או טילים חדשה המחייבת התערבות צבאית מיידית. לכן, הדלפות אלו נותרות אינדיקציות לאופי ההתייעצויות המתנהלות, ואינן מהוות הוכחה חותכת להתקרבותה של תקיפה או לקבלת החלטה על ביצועה.
תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!